חנן עמיר

הנחת יסוד #2 משמעות התקשורת שלך היא בתגובה המתקבלת

מי שפעם החליט לאמץ גור - מגיע לו מדליה, איזו הקרבה, כמה סבלנות צריך? כמה ג'ריקנים של אקונומיקה צריך לקנות? תהיתי לעצמי, מה הסיבה שזה כל כך מסובך, כולה גור כלבים קטן? הילדים שלי כבר גדולים וכנראה ששכחתי שגם הם היו פעם גורים (אנושיים), ולמרות שהם אנושיים הם לא הבינו מה אני אומר להם (לפעמים נראה שעדיין הם לא מבינים - אבל הם מתוקים). אז כלב קטן, שהוא יצור שונה לגמרי ממני, לא מבין את השפה שלי, אין לו מושג מה אני רוצה, למה אני קורא לו, למה מה אני שורק לו, למה אני כועס (בטח הוא אומר לעצמו: בעיה שלו שהוא השאיר את הנעליים העסיסיות שלו לידי). אז יש פערים עצומים ביננו, ואני מחזיק ממני קצת יותר חכם מפאקו וגם אני רוצה שיקשיב לי. אז מי אחראי על זה? כמובן שאני!!! 
אז לאמץ גור כלבים זה מאתגר מצד אחד, אבל מעניין ומספק (מחכה שהסיפוק יגיע) מצד שני. יש לי אפשרות להשפיע על היצור החמוד הזה. אך אם אני רוצה לעשות זאת אני צריך להבין את השפה שלו, כמו שנהוג לומר בימינו - לדבר כלבית. אז יש לי קצת ניסיון עם כלבים, נכנסתי קצת לאינטרנט לחפש עוד סרטונים מעניינים וקדימה למגרש המשחקים. אם אני רוצה שפאקו ישב, ייתן לי יד, ילך למקום, יקפוץ באוויר, יכין לי ארוחת ערב ויפנק אותי במסאז' - אני חייב ללמד אותו את זה (אוי איזו פנטזיה - כלב שעושה מסאז'). אז התחלתי לעבוד איתו, ללמוד מתי להיות נחוש, מתי אני יכול לשחק איתו, מה הגבולות שלי, האם ומתי אפשר לפרוץ אותם. וזה עובד נהדר. תוך יום, רועיקי החמוד הצליח ללמד את פאקו לשבת, הוא יודע ללכת למקום, הוא מצליח ללכת ביער עם חגורה, התחלנו לעבוד על נשיכות ודברים אחרים. תוך כדי עבודה איתו אני שם לב מתי אני חד, נחוש או נמס ומוותר לו והממזר הקטן ישר קולט את זה. אז אנחנו בונים את היחסים שלנו, כמובן שעוד תשמעו על זה בהמשך. 
עולה השאלה איך הנחת היסוד הזאת יכולה לסייע לבני אנוש? אז התשובה היא פשוטה לחלוטין, באינטראקציה שלנו עם בני אדם, המטרה שלנו להעביר את המסר שלנו, אם אלו הילדים שלנו, הלקוחות, החברים, סתם אדם שפגשנו ברחוב או המוכרת בחנות.  לעיתים קרובות יש פער בין הסיפור המלא שנמצא אצלנו בראש (שזאת המפה שלנו) לבין מה שיוצא לנו מהפה או  בשפת הגוף שלנו. אז הטיפ שלי הוא, קודם כל להיות בראפור (מושג חשוב ב NLP שמייצג תקשורת ואינטראקציה איכותית בשילוב אמפתיה), במילים אחרות, להבין את הלך הרוח של האדם שנמצא מולנו, להתאים את ההתנהגות, תנוחת הגוף, טון הדיבור והנשימה שלנו אליו. ברגע שאצליח להבין מי נמצא מולי ואיך הוא מרגיש - אחשוב על הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר. כמובן שהמילים הן חשובות ביותר (זה החלק של ה L ב NLP) אך כמובן גם הדרך שאנו מעבירים את המסר. בין אם זאת שפת הגוף שאנו משדרים, האם אנחנו מדברים בגובה העיניים? האם יש הלימה בין מאפייני הקול למסר שאנו רוצים להעביר (לדוגמה מסר תקיף מאוד בשילוב טון דיבור רך נעים ומתנצל יוצר ניגוד ומסר מבולבל). אחת הדרכים שלנו לבדוק האם המסר שלנו עבר כראוי, היא לא לבחון את המילים שלנו, אלא לבחון את התגובה של האדם שדיברנו אליו. במילים אחרות, הנחת היסוד הזאת מעבירה בצורה משמעותית את אחריות הבנת המסר על הדובר (דרך אגב, זה מקובל מאוד בתרבות המזרח - אם לא הבנת אותי, אז הבעיה היא שלי).
אז אתמול פאקו קצת רב איתי, לא היה מוכן להקשיב לי וממש בא לו לתת לי ביס ברגל, תהיתי לעצמי מה זה אומר שהוא הרים את הרגל בהפגנתיות, תוך כדי שהוא מביט עלי בחצי חיך ומשתין באמצע המטבח, מה המסר שהוא רצה להעביר?