חנן עמיר

ראפור – הכימיה שבין אנשים
האם קרה לכם שפגשתם אדם בפעם הראשונה, וכבר מהרגע הראשון הרגשתם חיבור מיוחד? התחלתם לדבר, ובלי להבין בדיוק איך – השיחה זרמה, הרגש היה נעים, והקשר נוצר כמעט מעצמו. לפעמים אפילו יוצאים מזה חברויות ארוכות.
ולעומת זאת – אולי גם חוויתם את ההפך: מישהו שפגשתם, ואי אפשר היה לשים את האצבע למה, אבל משהו בו לא הסתדר לכם. תחושת בטן לא טובה, ואז ככל שהשיחה התקדמה – התחושה רק התעצמה. כאילו פשוט אין "כימיה".
מה שעמד בבסיס שתי החוויות האלו – נקרא ראפור.
אז מה זה בעצם ראפור?
Rapport הוא מונח שמגיע מהשפה הצרפתית, ומשמעותו: קשר תקשורתי נעים, הרמוני, פתוח, זורם ומכיל. זהו הבסיס להיווצרות של אמון, הבנה ותקשורת טובה בין שני אנשים. ב-NLP, ראפור הוא כלי מרכזי מאין כמותו, שנמצא בלב כל תהליך שינוי, טיפול, תקשורת בינאישית או השפעה.
למה זה קורה?
התחושות האלו – החיבור המידי או תחושת הזרות – לא מקריות. הן תוצאה של עיבוד לא מודע של מידע שמגיע מהחושים שלנו. אנחנו קולטים אינספור פרטים: שפת גוף, טון דיבור, הבעות פנים, אפילו ריח... וכל זה מתורגם תוך שניות ל"תחושת בטן" שמתבססת על המפה הפנימית שלנו – החוויות, האמונות וההעדפות האישיות שלנו.
בדרך כלל, אנחנו נתחבר יותר לאנשים שדומים לנו. מספיק מאפיין משותף אחד – שפת גוף, צורת דיבור, תחומי עניין – כדי שיתחיל להיווצר חיבור. זו הסיבה שבחו"ל, למשל, כשאנחנו שומעים עברית – אוטומטית אנחנו מתקרבים, מחייכים, ואפילו פותחים שיחה עם אדם זר. כי הוא "משלנו".
איך יוצרים ראפור?
למרות שראפור לעיתים נוצר באופן טבעי, אפשר גם ללמוד ליצור אותו בצורה מודעת. זה מה שעושים מנחי NLP – מפתחים חדות חושים, שמים לב לפרטים הקטנים, ומתאימים את עצמם לאדם שמולם:
•    שפת גוף: התאמת תנוחת הגוף, תנועות הידיים, מחוות והבעות.
•    קול: התאמה של טון, קצב, ועוצמת הדיבור.
•    שפה: שימוש במילים דומות, ביטויים שבן השיח מרבה להשתמש בהם.
•    קשר עין, הומור, סנכרון רגשי: צחוק משותף, חיוך, התרגשות – כל אלה יוצרים תחושת שותפות והבנה.
הסוד טמון בכבוד ובכנות. חיקוי מוגזם או מזויף ייתפס מיד ויעורר תחושת חוסר נוחות. אבל התאמה עדינה, מתוך כוונה אמיתית להתחבר – נוגעת בלב ופותחת דלת.
ומה לא כדאי לחקות?
מאפיינים שלא בשליטת האדם כמו צבע עור, מבטא, גובה או מוצא – אינם בסיס לראפור, ולעיתים ניסיון לחקות אותם עשוי להיתפס כפוגעני. במקום זה, עדיף להתמקד במה שכן אפשר להתאים – וליצור חיבור מכבד, אמיתי ונעים.
בסופו של דבר...
ראפור הוא לא קסם – אבל הוא יוצר קסמים.
זהו גשר של תקשורת אמיתית, שמתחיל בהתכווננות לאחר.
ככל שנתרגל להתבונן, להקשיב ולהתאים – נגלה שהחיבור כבר היה שם כל הזמן. רק היינו צריכים לפגוש אותו.
ועכשיו – לעצמך
רגע לפני שאתה עובר הלאה, הנה הזדמנות קטנה לבדיקה עצמית:
1.    מי האדם האחרון שממש התחברת אליו מהר?
תחשוב עליו לרגע – מה היה שם? במה הוא היה דומה לך? אילו תנועות, מילים, טון דיבור הרגישו "כמו בבית"?
2.    ועכשיו – מישהו שפחות התחברת אליו.
מה היה שונה? איזה פער הרגשת?
נסה לדמיין שיחה איתו שוב – אילו התאמות קטנות יכלו לשפר את החיבור?
3.    תרגיל יישומי קטן:
בפגישה הקרובה שלך עם מישהו – קולגה, בן משפחה, מוכר בחנות – שים לב לשפת הגוף שלו, לקצב הדיבור, לבחירת המילים.
ואז נסה בכוונה להתאים את עצמך בעדינות: שב בדומה לו, דַבר בקצב דומה, בחר מילה אחת שהוא אמר וחזור עליה.
תתפלא מה יקרה לתחושת הקרבה.
לסיום
ראפור הוא לא טכניקה קרה – הוא מיומנות חמה, אנושית, מחברת.
הוא הגשר שבינינו לבין אנשים.
וכמו כל גשר – אפשר לעבור עליו, אם רק נבנה אותו נכון.
רוצה להעמיק בזה? אפשר ללמד את זה, לתרגל את זה, ובעיקר – לחיות את זה