חנן עמיר

סביר?

בדרך כלל, ימי שישי הם היום החופשי שלי ושל אשתי. אחרי שבוע ארוך של עבודה אינטנסיבית, אנחנו לרוב מחפשים זמן למנוחה ורגיעה – וזה הזמן שלנו להתפנק בסרט טוב ולהתנתק מכל העולם למשך שעתיים (או שלוש, תלוי אם סרטים עכשיו חזרו להיות כאלו שעוברים את השעתיים). אז, בדרך לסרט, עם כוס קפה ביד, דיברנו על כל מיני דברים, ואז אשתי היקרה אמרה משהו שהקפיץ אותי – "החיים שלנו די סבירים." אני שואל: מה? סבירים?!

במבט שהיא קלטה, היא מיד תיקן את עצמה ואמרה "סביר פלוס". אבל המבט שלי נשאר בדיוק אותו דבר, והייתי חייב להתחיל את הרצאת "מה שווים החיים שלנו אם הם סבירים או סבירים פלוס?". אתם יודעים איך זה – פתאום כל השאלות שצצות בראש שלנו – אם אנחנו עושים עבודה טובה, אם אנחנו מבצעים את המשימות שלנו כמו שצריך, ואם כל מה שאנחנו משיגים בחיים פשוט סביר, זה מתחיל להיות מטריד. כי, היי – אנחנו כאן על כדור הארץ, עובדים קשה, מתאמצים, חוקרים, בודקים – והמטרה שלנו היא להיות "סבירים"? זה לא נשמע לי סביר בכלל.

התחלתי לחשוב – יש לי אוטו סביר, עבודה סבירה, משכורת סבירה, אישה סבירה, שלושה ילדים סבירים, חופשות סבירות – ממש כלום לא היה "סביר" מבחינתי. המילים "סביר" ו"פלוס" לא ממש יישבו לי על הלב, אז אני מתחיל לסקור את כל מה שיש לי ולבדוק – מה באמת יש לי? הגעתי למסקנה שבחלק גדול מהדברים, הכל בסדר גמור. האוטו הסביר הזה – הוא עושה את העבודה. אנחנו נוסעים במושב האחורי עם שלושת הילדים, יש לנו מספיק מקום, הוא לא רע, הוא סביר! ואני לא צריך אוטו יוקרתי חדש עם גלגלים מגנזיום.
ואז התחיל להתגלות משהו מעניין: כל אחד מהדברים בחיי – מהבגדים, הריהוט, המטבח, הפלאפון, האופניים – היו... סבירים. רגע, אז למה לי בכלל לשדרג אותם? נכון, אני רואה לפעמים את המוצרים החדשים בשוק, והמוח שלי מתחיל לרטוט ולהגיד "היי, זה נראה יותר מעניין!", אבל אז עולה בי התובנה שבסופו של יום, זה פשוט לא כזה חשוב לי. כי אם אני אשווה את הדברים שלי לאדם במדינה מתפתחת – אה, כן, אז אני מיד אגלה שהכל אצלי לא רק סביר, אלא מדהים, נדיר וייחודי. הרי כל אחד והמציאות שלו.

וכאן מגיע הטריק האמיתי: Reframing. כן, ה-NLP מבין דבר או שניים על איך אנו תופסים את המציאות. המיקוד שלנו – איך אנחנו רואים את הדברים – משפיע בצורה מדהימה על מה שאנחנו חשים. הרכוש שלי נשאר אותו רכוש, אבל כשאני משווה אותו לאדם עני מאפריקה, שמתמודד עם עוני קשה, אין לו השכלה, בקושי יש לו בית בוץ – פתאום כל מה שיש לי הופך לנהדר, מדהים, ואפילו פורץ גבולות. הרי כל השאלה היא מה אתם משווים ואיך אתם מפרשים את המציאות!

כמובן, יש גם את צד השאיפה – החיים הגלובליים המודרניים מביאים איתם עידן של המון מידע, שאיפות, מטרות, חלומות – הרצון להגיע ליותר. השאלה הגדולה היא: עד כמה אנחנו צריכים לצאת מהסביר ולשאוף למרחקים? עד כמה אנחנו באמת רוצים להגיע לתוצאה הרבה יותר גבוהה מהחיים "הסבירים"?

אז ה-NLP פה נכנס בגדול – הכל מתחיל במודעות. השאלות שחשוב לשאול את עצמכם הן: מה אני באמת רוצה? האם זה מגיע מהפנים שלי או רק בגלל שיש את המודל "החבר'ה מצליחים"? האם המטרה שלי היא באמת שלי, או שאולי היא השפעה של גורמים חיצוניים?

כמו ב-NLP, אני מזמין אתכם להחליט איזה "סביר" אתם רוצים – האם אתם רוצים את מה שיש לכם, או שאתם רוצים לשדרג את התפיסה שלכם ולהגיע ליותר? ובמה אתם יכולים להשתמש כדי להוציא את עצמכם מהמקום הסטטי של ה"סבירות" אל העולם האדיר, הייחודי, שבו כל דבר שקשור בכם הוא... לא רק סביר, אלא מהמם.